
פורסם בספר הועידה של ועידת רבני אירופה CER יוני 2022
חרדת קודש
"מי שלא ראה בנין הורדוס, לא ראה בנין נאה מימיו", אומרת הגמרא.
הבניינים שבנה המלך העריץ, עדיין מהווים מונומנטים אדריכליים מעוררי הערצה. וגם אלפי שנים לאחר החורבן, מוגדר בית המקדש על ידי חז"ל כסמל לבנייה יפה.
אך כפי שכולנו יודעים, יופי לכשעצמו אינו מספיק.
מי מאיתנו לא עמד נפעם לא פעם בפני בתי כנסת, ישיבות ומבני ציבור מרשימים ביופיים?
אך האם שאלנו את עצמנו מהי האוירה שאנו חשים במקום הזה? האם האנשים החיים באותו בית כנסת, או באותה ישיבה, חשים שם בנוח?
בבואי לתכנן בית כנסת אני מבקשת להציף בעיקר את התחושות הרוחניות, להביא לידי ביטוי את אווירת הקדושה ורוממות הרוח. ולכן, כאשר אני ניגשת למלאכה, אני חשה "חרדת קודש".
אדריכלות נכונה מתחשבת בקהילה ובאופיה, במקום שבו נמצא בית הכנסת, ובתנאים הסביבתיים המשתנים. אבל מתוך המבנה צריכה לבקוע הקריאה: כאן בית כנסת, מקום תפילה, בית מקדש מעט!
על אויר ואוירה
אדריכלות היא אמנות שנתפסת בעין, בחוש הראיה. אנו רואים את המבנה ומתרשמים מן ההרמוניה שיוצר המכלול כולו. אבל מה שיותר משמעותי הוא התחושה.
איך אנחנו מרגישים כאן: מתח? שלוה? יראת כבוד? שמחה?
לרשות האדריכל עומדים מספר כלים ליצירת אוירה. שימוש מושכל בכלים אלו ייתן את התוצאה הראויה. מילת המפתח באדריכלות היא פרופורציות. גובה המבנה, כמות הפתחים לעומת הקירות האטומים, שילוב החוץ והפנים, ועוד. גובה החלל המרכזי משפיע רבות על תחושת "ההוד". חלל נמוך יוצר מועקה, לעומת חלל גבוה מדי היוצר תחושת איום. חלל מרובע ייתן תחושה אינטימית, לעומת חלל מלבני שבו חלק מהקהל ירגיש מנותק ממרכז ההתרחשות.
גם לחומרים יש השפעה רבה על התחושה. לתאורה, לגוונים ולטקסטורות נודעת חשיבות עצומה. באמצעות שילוב בין גוונים כהים לבהירים ניתן ליצור אשליית גובה וכן אשליית גודל לחללים קטנים או נמוכים מדי.
לתאורה הטבעית והמלאכותית יש השפעה מכרעת על האווירה. תאורה רכה היא מזמינה, לעומת תאורה חזקה ומסנוורת שגורמת לתחושת כאב וחוסר נוחות.
האדם השוהה בבית הכנסת, חש את האווירה הזו, ומתייחס אליה בהתאם.
גם לכם יש DNA
אוירה הולמת היא נקודת מפתח בתכנון בתי כנסת. אבל אל לנו לשכוח את אנשי הקהילה השוהים במקום ביומיום, בשבתות, בחגים ובשמחות. בית הכנסת צריך להתאים להם מבחינה פונקציונלית – שימושית ולשרת את צרכיהם במאה אחוז. ברחבי הארץ והעולם קיימים אלפי בתי כנסת ואף אחד אינו דומה למישנהו. כי בית הכנסת הוא ראי הקהילה. הוא משקף את אופיה, את ייחודיותה, ואת הDNA שלה. בבית הכנסת משתקפת בבואה של הקהילה ושל חזונה.
לכן, השלב הראשון בתכנון של כל בית כנסת באשר הוא, חייב להיות שיחה כנה ופתוחה עם נציגי המתפללים. השיחה הזו הינה בעלת חשיבות מכרעת להבנת אופי הקהילה, אופן ההתנהלות בתוך המבנה ומחוצה לו, ומסייעת רבות בהתאמת התכנון לצרכי המתפללים.
חווית המשתמש
תחום חשוב נוסף, שאינו נראה לעין, אך משפיע רבות על היותו של בית הכנסת "ידידותי למשתמש", הוא תכנון התשתיות. מיזוג אויר אפקטיבי, אקוסטיקה טובה, עמידה בתקנים של בטיחות, נגישות ואיכות הסביבה – כל אלו תורמים תרומה מכרעת לשהות נעימה בבית הכנסת.
באופן מיוחד באה לידי ביטוי הארגונומיה, תורת המחקר של "הנדסת האנוש", בכל פרט לאורך התכנון. האדריכל צריך לקחת בחשבון את כל הצרכים של האדם הבודד בבית הכנסת ברמת הפרט ולתכנן את המטלות והמשימות שעומדות בפניו עפ"י דרגת החשיבות, תדירות השימוש וסדר הפעולות. הסוגיות בהחלט רבות, שכן מעגל השנה מזמן לנו פעילויות שונות במהלך התפילה. חלקן תדירות ויומיומיות, וחלקן נדירות, חד שנתיות. תכנון מקצועי כולל מחשבה ותשומת לב לאותם פרטים קטנים, החל ממקום ראוי לתליית מעילים, הקצאת תא פרטי נעול לכל מתפלל עבור הטלית ותפילין, סידור מקומות ישיבה ונוחיותם, איך לשפר את "מרחב המחיה" של המתפלל – ד' אמותיו.
אלו רק דוגמאות ספורות לשלל הנקודות למחשבה שאיתן אני מתמודדת תוך כדי התכנון. ועדיין לא הזכרתי את הרבנים, בעלי התפילה, הכהנים, והנשים. לכל אלו יש להקדיש מחשבה ולספק פתרונות הולמים.
לאחר שתיכננתי בתי כנסת וישיבות רבים במקומות שונים בארץ, אני יכולה לקבוע בוודאות כי תכנון בית כנסת מהווה אתגר מרתק. אף בית כנסת אינו דומה למישנהו, כשם שאף קהילה אינה זהה לרעותה. בע"ה אמשיך לתכנן עוד בתי מקדש מעט לרוב, עד לביאת משיח צדקנו בב"א.
"וגדול יהיה כבוד הבית האחרון מן הראשון"…