מעגל השנה מזמן לנו פעילויות שונות במהלך התפילה. חלקן תדירות ויומיומיות, וחלקן נדירות, חד שנתיות. תכנון מקצועי כולל מחשבה ותשומת לב לאותם פרטים קטנים, החל ממקום ראוי לתליית מעילים, הקצאת תא פרטי נעול לכל מתפלל עבור הטלית ותפילין, סידור מקומות ישיבה ונוחיותם, האם הם צריכים להיות עשויים מעץ, מצופים בכריות או מרופדים? ומה בנוגע לקימות וישיבות בתפילה? האם ניתן לתכנן מושב דואלי המשמש לישיבה ועמידה כאחד? איך לשפר את "מרחב המחיה" של המתפלל – ד' אמותיו. ומה בנוגע לחגים? מתבקש פתרון לאחסון אישי של ארבעת המינים בסוכות האם כדאי לבצעו כקבוע או נשלף לשאר ימות השנה? ומה עושים בתשעה באב, האם נתכנן שרפרף או כיסא נמוך הנשלף מהמושב האישי? ומהי הדרך הנוחה והאלגנטית לפתיחת ארון קודש וחשיפת ספרי התורה.

אלו רק דוגמאות ספורות לשלל הנקודות למחשבה שאיתן אנו מתמודדות תוך כדי התכנון. ועדיין לא הזכרנו את הרבנים, בעלי התפילה, הכהנים, והנשים. לכל אלו יש להקדיש מחשבה ולספק פתרונות הולמים.

לסיכום, תכנון בית כנסת מהוה אתגר מרתק. אף בית כנסת אינו דומה למשנהו, כשם שאף קהילה אינה זהה לרעותה. בע"ה נמשיך במלאכתנו זו ונתכנן עוד בתי מקדש מעט לרוב, עד לביאת משיח צדקנו בב"א. "וגדול יהיה כבוד הבית האחרון מן הראשון"…