יהי אור

ריקי גרוזמן - עיצוב פנים ואדריכלות בתי כנסת

וכי לאורה הוא צריך?

ערב שבת בין השמשות. קרני השמש האחרונות צובעות את השמים בגונים מרהיבים, יהודים לבושים בגדי שבת פוסעים בנחת לכיוון בית הכנסת המואר והחמים

כרגיל ,יש מי שבא אל המוכן, אבל יש גם מי שנושא בעול. הגבאים המסורים שדואגים לכוון את שעוני השבת, להדליק את האורות, לארגן את מיזוג האויר, לבטל את האזעקה, וכו' וכו'. המון תפקידים ואחריות, כדי שהמתפללים ירגישו בנוח ובטבעיות, כאילו כל זה נעשה מאליו.

בעידן הטכנולוגי שבו אנו חיים, יש המון מערכות אוטומטיות הבאות לעזרתנו, אבל יחד עם זאת יוצרות בעיה של תפעול בשבת וחג. נכון, כולנו מכירים את שעוני השבת, אבל מה קורה כאשר יש מצבים חריגים? למשל: חג השבועות צמוד לשבת, ששעות הפעילות שלהם שונות לגמרי? חודש תשרי שבו חלים לסירוגין הימים הנוראים ושבתות רגילות? ואם ראש השנה צמוד לשבת? כאן באה לעזרת גבאי בתי הכנסת מערכת חשמל "חכמה". נכון, היא יקרה יותר, אבל היתרון העצום שלה הוא הגדרת "תרחישים". יש צורך בתכנון חד פעמי של כל התרחישים האפשריים, כגון: שבת רגילה בשעון חורף/קיץ, חג השבועות, הרצאה ביום חול בשעות הערב, ועוד ועוד – כל תרחיש אפשרי. כמובן שאפשר לשנות או להוסיף לפי הצורך תרחישים נוספים. הפעלה של תרחיש מסוים (באמצעות מחשב, אפילו מרחוק, מבית הגבאי!) תכוון לשעות שנקבעו מראש את התאורה, את מיזוג האויר, את ההצללות החשמליות וכן כל מערכת חשמלית בבית הכנסת.

עם הפנים קדימה

בתהליך התכנון של מבנה ציבורי כמו בית כנסת, ישיבה, בית ספר וכד', חובה לשים דגש על חיסכון בעלויות. שכן עלויות התיפעול השוטף הן הבעיה מס' 1 במקומות הללו. חלוקה של גופי התאורה לשדות – איזורי הדלקה, יכולה להביא לחיסכון משמעותי כאשר בית הכנסת איננו בתפוסה מלאה. שימוש בגופי תאורה חסכוניים, כמו לדים, יקטין מאד את חשבון החשמל. גם במיזוג אויר קיימות טכנולוגיות חדשות (VRF) החוסכות בצריכת החשמל.

לתאורת בית הכנסת מספר תפקידים: יצירת אוירה נוחה ביום ובלילה, ויצירת תנאים אופטימליים לקריאה עבור הלומדים או המתפללים. תאורה חלשה או חזקה מדי, גורמת למתח ולמאמץ יתר הנובעים מהצורך של העין להסתגל לתנאים הבלתי הולמים. תאורה מיוחדת יש למקם בתוך ארון הקודש, על מנת להאיר ולכבד את ספרי התורה, "נר תמיד" דולק 24 שעות ביממה, ודגש מיוחד על תאורה מתאימה לחזן ולקורא בתורה. מומלץ מאד השימוש ב"דימרים" שמאפשרים לעמעם ולשלוט בעוצמת האור בהתאם לצורך. נסו להיזכר איך נראה בית הכנסת בתשעה באב, כאשר הוא חשוך, ועכשיו דמיינו את אותה הסיטואציה כאשר התאורה אמנם פועלת אך בעצמה נמוכה.

תכנון התשתיות בעידן המודרני כולל אלמנטים שבעבר לא היה בהם צורך, או שלא היתה דרך להתמודד עימם. למשל: הצורך בשקעי חשמל רבים לרווחת המתפללים או הלומדים ביום חול. כולנו נושאים איתנו מכשירים סלולריים הזקוקים להטענה, ורבים לומדים בעזרת מחשבים ניידים.

שיעורים והרצאות המתקיימים ביום חול, מחייבים גם כן תכנון מראש: הכנת אמצעי הגברה, הקרנה, מולטימדיה, הקלטה, וכן תאורה מתאימה הממוקדת על דוכן המרצה.

חושבים בגדול

בעיה נוספת שיכולה להיפתר בקלות יחסית, היא בעיית  הסינוור.קרני השמש הנמוכות מציקות ליושבים מול החלונות המזרחיים בשעות הבוקר, וליושבים מול החלונות המערביים בשעות אחה"צ.

בדיוק לשם כך קיימים היום אמצעי הצללה שונים, כגון: תריסים חשמליים, וילונות חשמליים, זכוכיות רפלקטיביות, וכד'. כל אמצעי חשמלי ניתן כמובן לשליטה מראש, באמצעות שעון שבת או מערכת חשמל חכמה.

גם בתחום השילוט ישנם פתרונות טכנולוגים נאותים. את כל המידע הנחוץ לחברי הקהילה, ניתן לרכז ע"ג לוח אלקטרוני ממוחשב. מומלץ להציבו במיקום אסטרטגי ומרכזי והוא אף צריך להיות מעוצב יפה  . בלוח הזה ניתן להתעדכן בזמני כניסת ויציאת השבת, זמני תפילות, שיעורים המתקיימים במקום, ברכות מזל טוב טריות, ואירועים שונים.

יחד עם התקדמות הטכנולוגיה והמיחשוב, חלה גם התקדמות בנושא הבטיחות והביטחון. מבני ציבור נדרשים לעמוד בתקנים של כיבוי אש, כמו: מערכות גילוי עשן, מתזים לכיבוי אש, דרכי מילוט, וכו'. את התשתית לדרישות אלו יש לשלב בין שאר תשתיות החשמל והאינסטלציה. אין לזלזל בחשיבות הבטיחות, מדין "ונשמרתם מאד לנפשותיכם". בתחום הביטחון והמיגון קיימים אמצעים רבים ומגוונים להתמודדות עם סכנת פריצה, ובהתיעצות עם איש מקצוע צריך להתאים לכל בית כנסת ומבנה ציבור את האמצעים הנכונים לפי אופי המקום והקהילה, שעות הפעילות, וכד'.

סוף מעשה במחשבה תחילה

מערכות התשתית אמנם לא גלויות לעין, ולכאורה נדחקות לקרן זוית, אבל חשיבותן העצומה לתיפקוד בית הכנסת ולרווחת המתפללים, מחייבת השקעה בתכנון נכון ומקצועי. בארצות מסוימות מקובל לתכנן שנה, ולבנות במשך 3 שנים, ואילו בארצות מתקדמות מתכננים במשך 3 שנים, ובונים בשנה אחת.

דילוג לתוכן