ניגשים לתכנון

שמחתי באומרים לי בית ד' נלך

במהלך עבודתי כמתכננת ומעצבת, נתקלתי לא אחת בקהילות שהגיעו לשלב ההבנה ש"צריך להקים בית כנסת", אבל מוצאים את עצמם מגששים באפילה ללא כל ידע או הכונה  לגבי התהליך על שלביו השונים.

ננסה לעשות קצת סדר ולתאר את שלבי ההקמה של בית הכנסת, החל משלב הרעיון ועד לחנוכת הבית.

כלל מספר אחת קובע, שעליכם למנות נציג או ועד שהם בלבד יעמדו מול האדריכל ושאר אנשי המקצוע. אף מתכנן לא יוכל להתמודד עם פניות מצד אנשים שונים שחייבים להשמיע את רעיונותיהם הנפלאים ועומדים על כך שדעתם תהיה הקובעת. אין ספק שכולם חפצים בטובת הקהילה ובהצלחת הפרוייקט, וניתן גם לשתף את הקהל בהצגת התכנית והצבעה על אופציה נבחרת, אבל הקשר הרציף עם המתכננים חייב להתבצע מול אדם אחד או שניים קבועים בלבד.

ובכן, בהנחה שאתם קהילה מגובשת, ואתם רשומים בצורה מסודרת כעמותה, החלטתם שהגיע הזמן להקים מבנה ראוי עבור בני הקהילה שלכם.

שלב ראשון – איפה

בשלב ראשון יש להשיג שטח. השטח יכול להיות קרקע פנויה שתוקדש למטרת בית כנסת, או גג של מבנה ציבורי קיים, כגון: גן ילדים.

בכל עיר או מועצה אזורית יש קרקעות המיועדות בהגדרה להקמת מבני ציבור (שטחים חומים). "ועדת ההקצאות" של העיריה או המועצה, צריכה להשתכנע שאתם קהילה מבוססת הזקוקה לשטח עבור הקמת בית כנסת, ויש בידכם המשאבים הדרושים להקמתו.

לשם כך עליכם להגיש "פרוגרמה תכנונית". למעשה, זהו ניר עמדה שבו אתם מפרטים בצורה כללית מאד את תכולת המבנה שאתם עומדים להקים, בצרוף מס' המטרים הדרוש לכל חלק, ואמדן משוער של עלות הבניה.

לצורך הכנת הפרוגרמה התכנונית, מומלץ להיעזר באדריכל המכיר את הנושא, ויכול להגן עליכם מפני הכשלה עצמית.

לאחר שצלחתם את הבירוקרטיה המיגעת (שהיא אכן מאד מיגעת) ובשעה טובה קיבלתם שטח לבניה, יש לפעול בשני מישורים במקביל:

במישור האחד, צריך לדאוג למקורות כספיים עבור הפרוייקט, ובמישור השני יש להתחיל בתכנון המעשי.

בהנחה שבשלב זה עדיין אין בידכם את מלוא מקורות המימון, ואתם מחליטים לגייס תרומות, אתם יכולים לחפש תורם חיצוני או לפנות לבני הקהילה עצמה.

בכל מקרה, כדי לגרום לתורמים הפוטנציאליים הזדהות רגשית עם המטרה  – בניית בית הכנסת שלכם – כדאי שתצטיידו ב"תיק תורם".

שלב שני – איך

תיק תורם הוא בדרך כלל חוברת, בגודל של A3, המכילה הדמיות של המבנה המיועד, אמדן עלות משוער של כל חלק במבנה, וכן איזשהו תיאור מרגש על החזון המלווה אתכם בבואכם לבנות את המבנה עבור קהילתכם המשגשגת.

כדי שיהיו בידכם הדמיות מרשימות, צריך האדריכל לתכנן את בית הכנסת ברמה ראשונית. אמנם בשלב זה אין עדיין פירוט מלא של כל תכניות הפנים, אבל יש כבר את הצורה החיצונית של המבנה, וכן את החלוקה העקרונית של החללים: מיקום ופרופורציה של בית המדרש, עזרת הנשים, מבואת כניסה, חדר מדרגות, חדרי ספח וכו'. כל אלו משפיעים על צורתו החיצונית של המבנה ועל מיקום החלונות והפתחים.

לאחר שהאדריכל תיכנן את המבנה על כל צדדיו, אפשר ליצור הדמיות. קיימות בשוק תוכנות המאפשרות הדמיות ברמה גבוהה ביותר, כמובן לפי רמתו המקצועית של מכון ההדמיות אליו פניתם.

ישנה אפשרות, מתוך ראייה פרקטית ומפוכחת, לקבל החלטה שלא לבנות מראש את המבנה בשלמותו, אלא להתקדם בשלבים לפי היכולת התקציבית.

בכל מקרה, הכנת "תיק תורם" מתייחסת למבנה הסופי והמושלם, ומחייבת תכנון עקרוני מלא, גם אם התכנון המפורט יהיה של קומה אחת או אגף אחד בלבד.

ובכן, יש בידכם "תיק תורם" ואתם שולחים את האנשים המתאימים לבצע את מלאכת גיוס הכספים.

בינתיים, צריך להגיש לעיריה "בקשה להיתר בניה".

שלב שלישי – בירוקרטיה

חשוב לזכור: העובדה שקיבלתם שטח לבניה, עדיין לא מאפשרת להתחיל בבניה עד לקבלת היתר בניה חתום ע"י מחלקת ההנדסה של העיריה או המועצה.

האדריכל שבחרתם יבדוק במסמכי העיריה מהן זכויות הבניה במגרש בהתאם לתב"ע (תכניות בנין עיר) כמה שטח מותר לבנות, כמה קומות, לאיזה גובה יכול להתנשא המבנה, כמה מרחק יש להשאיר בין המבנה לבין קצה המגרש, וכו'.

בהתאם לנתונים אלו, יגיש האדריכל בקשה להיתר בניה, או בלשון העם "גרמושקה". הבקשה מכילה את פרטי המגרש והסביבה, תכנית של כל קומה, כולל חישוב השטח הבנוי המבוקש, חתכים עקרוניים וחזיתות של המבנה. בקשה זו מוגשת לועדה המקומית לתכנון ובניה הקיימת בכל עיריה או מועצה.

בהנחה שהתכנון תואם את התב"ע ואת זכויות הבניה, תאשר הועדה את הבקשה, בתוספת רשימת תנאים. חלקם הגדול הוא אישורים הנדרשים מרשויות שונות כגון: כיבוי אש, הג"א, איכות הסביבה וכד'. כל רשות מציבה דרישות משלה בהתאם למדיניות שנקבעה, ותפקידו של האדריכל להתאים את התכנית לדרישות השונות. כמו כן, בשלב זה נדרשים בדרך כלל לשלם אגרות שונות, חלקן בסכומים לא מבוטלים.

תהליך זה של קבלת היתר בניה אורך בממוצע כשנה וחצי.

שלב רביעי – הבנין קורם עור וגידים.

בזמן שבו גלגלי הבירוקרטיה נעים לאיטם, אתם אינכם מבזבזים זמן. האדריכל מתחיל לעבוד על תכניות מפורטות, וזה בדיוק הזמן לשכור את שירותיו של מנהל פרוייקט.

מנהל הפרוייקט, תפקידו לנהל את כל התכנון והביצוע. הוא מתחיל בשכירת יועצים בתחומים השונים: מהנדס קונסטרוקציה, יועץ חשמל, יועץ אינסטלציה, יועץ מיזוג אויר, יועץ אקוסטיקה, אדריכל פנים, אדריכל נוף וכו'. מנהל הפרוייקט מקיים ישיבות יועצים כדי לתאם ביניהם, לגלות את נקודות ההתנגשות בין התכניות השונות ולפתור אותן. בנוסף לכך, צריך כמובן לשלב בין הדיעה המקצועית של המתכננים, לבין היכולת התקציבית והשאיפות של הלקוח = הקהילה.

כעת מתבצע תהליך מורכב של תכנון מקצועי. האדריכל והיועצים מעבדים ומשכללים את התכניות, עד לרמתן הסופית. על סמך התכניות הללו, יכין מנהל הפרוייקט ספר המכיל מפרט טכני וכתב כמויות מקצועי. ספר זה נמסר לקבלנים המעונינים להשתתף במכרז ולתת הצעות מחיר. לכם נותר רק לבחור את הקבלן המתאים לביצוע העבודה.

המטרה היא להגיע ליום שבו מתקבל היתר הבניה, כאשר המכרז מאחוריכם וכבר חתמתם עם הקבלן הנבחר על חוזה העבודה.

במהלך כל תקופת הבניה, ממשיכים היועצים השונים וכמובן האדריכל, לעבוד על הפרוייקט. הם מבצעים פיקוח עליון באתר הבניה, הם נדרשים לפתרונות עבור בעיות שלא ניצפו במהלך התכנון (ותמיד צצות כאלו) והם מלוים את הפרוייקט עד סופו.

את הפיקוח היומיומי הצמוד יבצע בדרך כלל מנהל הפרוייקט או מישהו מטעמו. בשום אופן אל תתפתו לוותר על מפקח צמוד שיש לו ידע מקצועי בתחום הבניה. גם אם סגרתם בביתכם הפרטי מרפסת, עדיין אין זה אומר שאתם מסוגלים להיות מפקחי בניה בפרוייקט מורכב שכזה. מה גם, שהתפקיד דורש התמסרות טוטאלית ברמה יומיומית לאורך כל תקופת הבניה.

שלב חמישי – הקנקן ומה שבתוכו

פעמים רבות אני נשאלת: מה תפקידו של אדריכל הפנים, והאם הוא נחוץ?

ובכן, המצב האידיאלי הוא שאדריכל אחד מתכנן גם את חוץ המבנה וגם את הפנים. היתרון העיקרי הוא בכך שהוא רואה את התמונה השלמה, ומתייחס למבנה כאל מכלול אחד שלם, הן מבחינת הסגנון, והן מבחינה פונקציונלית. בודאי נתקלתם כבר במבנים מאד מרשימים מבחינה חיצונית, שהתכנון הפנימי שלהם בזבזני, מסורבל ולא נעים לשהיה.

בכל אופן, אדריכל הפנים מתמקד בשני תחומים: בתחום הפונקציונלי, לדאוג שהמבנה אכן ישרת בצורה הטובה ביותר את המשתמשים בו (וכבר הרחבנו בנושא הזה לא מעט בכתבות הקודמות) ובתחום האסתטי, לתת למקום את האופי המתאים לו, באמצעות חמרים מתאימים, צבעים נכונים, תכנון הריהוט והחללים הפנימיים.

אם בחרתם אדריכל שאינו אדריכל פנים, עליכם לדעת: ככל שאדריכל הפנים נכנס לתמונה בשלב מוקדם יותר של התכנון, כך תחסכו הרבה מאד כסף ואנרגיה.יש באמתחתנו דוגמאות רבות מאד לשינויים דרמטיים שבוצעו בשלב שבו התכניות עדיין "על הנייר", ולא היו יכולים להתבצע בשלב מאוחר יותר.

אדריכל פנים שרמתו המקצועית גבוהה, יקדיש תשומת לב מירבית לנושא תיאום המערכות.

בין תקרת הבטון לבין התקרה המעוצבת שאנחנו רואים, מסתתר "יער" של צינורות, תעלות, קורות ומה לא.קורה שבנקודה קריטית אחת עוברים כל כך הרבה אלמנטים זה מתחת לזה, עד שבלית ברירה נאלצים להנמיך את התקרה, לפעמים עד לרמה קלסטרופובית.

אדריכל פנים מיומן בודק את כל התכניות ב"שבע עיניים", משרטט את כל המערכות ביחד, ובעזרת היועצים השונים מפרק את כל המוקשים בזה אחר זה.

שלב שישי – "מלבישים" את בית הכנסת

לאחר שהסתיים שלב התכניות, גם של המבנה החיצוני וגם של תיאום המערכות, ובניית השלד בעיצומה, מגיע שלב בחירת חמרי הגמר.הבחירה נעשית בהכוונתו ובהמלצתו של אדריכל הפנים, בשיתוף מלא של נציגי המתפללים. הרחבה בנושא החמרים תופיע בע"ה באחד הגליונות הבאים.

כעת, בזמן שבו השלד כבר עומד, ועבודות הגמר בשיאן, עורך מנהל הפרוייקט מכרז נוסף – לעבודות נגרות: ארון הקודש (אם הוא מעץ), הבימה, עמוד החזן, ואולי גם המחיצה של עזרת הנשים. בנוסף, יש גם ספריות, משרד, דלתות, מטבחון, ופרטי ריהוט שונים. אדריכל הפנים מתכנן את כל פרטי הריהוט ואת המפרט הטכני עבור מכרז הנגרות.
זהו זה. המבנה הושלם, (אם כי עדיין לא הותקן בו הריהוט). הגיע הזמן לפנות שוב לעיריה ולבקש "טופס 4". למעשה זהו אישור המעיד על כך שהמבנה תואם בדיוק את היתר הבניה, ולא בוצעו כל חריגות, ומאפשר לחברת החשמל לחבר את המבנה לרשת החשמל.

בינתיים, עד לקבלת "טופס 4" יסיימו הנגרים את התקנת כל הריהוט, תוזמן חברת ניקיון, והפקת טקס "חנוכת הבית" תצא לדרך. רק שלא תשכחו להזמין אותי…