בלוג

מז'יבוז פינת בית שמש כאשר ניגשו בני קהילת 'שמחת יצחק וישראל' בבית שמש לפרויקטבניית בית הכנסת, הם ביקשו לעשות את הלא ייאמן:לשחזר ככל האפשר את בית מדרשו של הבעל שם טוב, הממוקם בעיירה מז'יבוז שבאוקראינה. בסופו של דבר, על אף האתגרים והמורכבויות, התוצאהמרהיבה. אפשר לומר שהחיקוי כמעט זהה למקור שאף הוא בעצם שחזור… לקריאת הכתבה […]

כי ביתי בית תפילה ייקרא כחומר ביד היוצר כל מבנה, בין אם הוא ציבורי או פרטי, מורכב מ"גרעין" ומ"מעטפת". במושג "גרעין" אנחנו כוללים את שלד הבנין: קירות חוץ, קירות פנים, מפלסי רצפה, מדרגות, וכן את התשתיות: מערכות החשמל, צנרת האינסטלציה, תעלות מיזוג אויר וכו'. למעשה, אנחנו לא רואים את הגרעין, כי אדריכל הפנים דואג להסוות

ואני תפילתי על ארגונומיה ונוחיות הפרט תכנון בית כנסת הוא משימה לא פשוטה, אשר צריכה לחבר שני קצוות מנוגדים: באופן טבעי, אדם מאמין מעדיף להשקיע את מיטב זמנו בערכיות ולא בחומריות. אך מנגד, חובתנו המוסרית כאדריכליות היא לתכנון מקום שיהיה נעים להימצא בו עם דגש על נוחיות אישית בתפקוד השוטף. הארגונומיה היא תורת המחקר של

יהי אור וכי לאורה הוא צריך? ערב שבת בין השמשות. קרני השמש האחרונות צובעות את השמים בגונים מרהיבים, יהודים לבושים בגדי שבת פוסעים בנחת לכיוון בית הכנסת המואר והחמים כרגיל ,יש מי שבא אל המוכן, אבל יש גם מי שנושא בעול. הגבאים המסורים שדואגים לכוון את שעוני השבת, להדליק את האורות, לארגן את מיזוג האויר,

בית מקדש מעט פיזיקה או מיסטיקה? אדריכלות באופן כללי היא אמנות שאמנם נתפסת בעין. אנו רואים את המבנה, את תכולתו, את הצבעים השולטים בו, ומתרשמים מן ההרמוניה שיוצר המכלול כולו. אבל מה שיותר משמעותי הוא התחושה. איך אנחנו מרגישים כאן: מתח? שלוה? יראת כבוד? שמחה? בבואנו לתכנן בית כנסת אנו מבקשות להציף בעיקר את התחושות

יוצרים אווירה מסר של קדושה אדריכלות היא אחד ממקצועות האמנות. יש באדריכלות שילוב של אמנות חזותית, יחד עם אמנות שימושית. בשונה מציור, למשל, שזו אמנות חזותית דו-מימדית, – אנחנו חווים את הציור באמצעות חוש הראיה בלבד, באדריכלות נוצרת יצירה תלת-מימדית שאפשר להכנס לתוכה, להשתמש בה מבפנים. יחד עם זאת, ההתרשמות הראשונית שלנו היא מהצורה החיצונית,

כי ביתי בית תפילה ייקרא יוצאים מהקופסא הנה תרגיל קטן בזיכרון: כמה פעמים יצא לכם להזיז את הרהיטים בסלון ביתכם ולשנות לגמרי את צורתו?פעם בשנה? פעם בשנתיים? אולי כשחגגתם מאורע מיוחד במינו? ועכשיו, בואו נחשוב, באיזו תדירות פושט ולובש צורה בית הכנסת שלכם? ביום חול הוא משמש לתפילה עבור מנין מצומצם יחסית, בשבת הוא בתפוסה

זה קלי ואנוהו בחלקו השני של ספר שמות, מופיע תיאור מפורט ומדוקדק של המשכן וכליו. התורה שמה דגש רב על המידות המדויקות של החללים השונים, וכן של הכלים הנמצאים בתוכם. היחס המושלם בין המידות והנפחים הוא המפתח לתיפקוד נכון ופונקציונאלי בתוך המשכן ובחצר שסביבו. בנוסף לפן השימושי, אנו מוצאים התיחסות נרחבת ביותר לפן האסתטי –

ניגשים לתכנון שמחתי באומרים לי בית ד' נלך במהלך עבודתי כמתכננת ומעצבת, נתקלתי לא אחת בקהילות שהגיעו לשלב ההבנה ש"צריך להקים בית כנסת", אבל מוצאים את עצמם מגששים באפילה ללא כל ידע או הכונה  לגבי התהליך על שלביו השונים. ננסה לעשות קצת סדר ולתאר את שלבי ההקמה של בית הכנסת, החל משלב הרעיון ועד לחנוכת

מתאים לי סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה במהלך עבודתי כמתכננת של בתי כנסת, ישיבות ומוסדות, אני נוהגת להקדיש מספר פגישות לשיחה עם נציגי המתפללים, עם רב הקהילה, וכן נציגות של נשות המתפללים.השיחה הזו הינה בעלת חשיבות מכרעת להבנת אופי הקהילה, אופן ההתנהלות בתוך המבנה ומחוצה לו, והתאמת התכנון לצרכי הקהילה.התאמה תכנונית  מתבטאת בשני מישורים: