בית הכנסת של קהילת "יחד" הינה קהילה צעירה ותוססת, בשכונת פסגת אונו - ארון קודש - מראה פנימי

בבית אלוקים נהלך ברגש

איך הגעת לתחום בתי הכנסת?

לאחר מספר שנים שבהן הייתי שכירה במשרדי אדריכלים גדולים, החלטתי
שהגיע הזמן לצאת לדרך עצמאית. זה לא סוד שיש בשוק כל כך הרבה
אדריכלים ומעצבים מוכשרים, אז איפה הייחודיות שלי? במה אני אהיה
שונה? הגעתי למסקנה שאני צריכה לבחור לי נישה ולהתמקצע בה.
התלבטתי בין כמה תחומים שהיו קרובים לליבי ובסוף החלטתי לפנות
לתכנון בתי כנסת וישיבות, בעיקר בגלל המימד הרוחני, שאין באף תחום
אחר. ועדיין, גם כיום, אחרי שתכננתי עשרות בתי כנסת בארץ ובעולם,
כשאני עומדת בחנוכת הבית, ורואה את אנשי הקהילה חוגגים את השלמת
בית הכנסת, אני מתרגשת עד דמעות.

איך, בעצם, מתאימים את בית הכנסת לקהילה?

השלב הראשון בתכנון של כל בית כנסת באשר הוא, חייב להיות שיחה עם
נציגי המתפללים. השיחה הזו הינה בעלת חשיבות מכרעת להבנת אופי הקהילה,
אופן ההתנהלות בתוך המבנה ומחוצה לו, ומסייעת רבות בהתאמת התכנון לצרכי
המתפללים.
בין היתר, אבחן, למשל, את גיל המתפללים. האם רובם קשישים? האם הם
צעירים? כמה נפשות בממוצע מונה כל בית אב? האם זאת קהילה אשכנזית או
ספרדית? האם זו קהילה ליטאית או חסידית שבראשה עומד אדמו"ר?
בית הכנסת צריך להתאים להם מבחינה פונקציונלית-שימושית ולשרת את
צרכיהם במאה אחוז. ברחבי הארץ והעולם קיימים אלפי בתי כנסת ובתפיסה שלי אף
אחד אינו יכול להיות דומה למשנהו. כי בית הכנסת הוא ראי הקהילה. הוא משקף את
אופייה, את ייחודיותה, ואת הDNA שלה. בבית הכנסת משתקפת בבואה של הקהילה
ושל חזונה.

אלו כללים מלווים אותך בתכנון בית כנסת?

בניגוד לסתם מבנה ציבור, ברור לנו שבית כנסת הוא ייחודי.
כבר מבחוץ צריכים לראות שהוא בית כנסת ולא שום דבר אחר. הוא
אפוף רגשות רוחניים, מזמינים ועוטפים, ואת כל זה צריך המבנה
להביע ללא מילים.
בנוסף לכללים האדריכליים המקובלים, ישנם גם מנהגים
והלכות לבניין בית הכנסת. למנהגים אלו תפקיד חשוב ביותר
בתרגום הרגשות ההולמים את בית הכנסת, לשפת התכנון.
כלל ראשון נובע מעצם הגדרת בית הכנסת: "בית מקדש מעט".
המבנה הבסיסי של בית הכנסת, נגזר ממבנה בית המקדש. לכן, כפי
שבבית המקדש היה אולם לפני ההיכל, כך בימינו מומלץ לייחד
שטח עבור מבואה לפני בית הכנסת עצמו. עדיף למקם את דלת
הכניסה מהרחוב בצד דרום, להיכנס למבואה, וממנה לפנות ימינה
אל בית הכנסת. יוצא שדלתות בית הכנסת ממוקמות במערב, מול
ארון הקודש שבמזרח. מבואה זו משמשת כפרוזדור לפני הטרקלין,
ומדגישה את הכבוד שאנו רוחשים בבואנו להתפלל אל מלך מלכי
המלכים הקב"ה.
כלל נוסף קובע שבית הכנסת צריך להיות גבוה מכל בתי
העיר. לא מדובר רק על המבנה עצמו, אלא גם המיקום שלו צריך
להיות הגבוה בסביבה. מבחינה אדריכלית, מבנה גבוה הוא מרשים
כשלעצמו. הגובה גורם לתחושה של הוד, עד כדי כך שהאדם
המתבונן מבחוץ חש את עצמו קטן ופחות ערך. את תחושת ההוד
אנו, האדריכלים, מתרגמים באמצעות מסיביות של הבניין, חלונות
מארכים, דלתות כניסה גבוהות, כל אלו משדרים מכובדות ויראת
כבוד.
הבימה שעליה קוראים בתורה, היא כנגד מזבח הקטורת,
שבבית המקדש ניצב באמצע ההיכל. לכן הבימה ממוקמת במרכז
בית הכנסת, ויש מקפידים שתהיה ממש במרכז שבין ארון הקודש
לקיר האחורי, ובין שני הקירות הצדדיים. כמו כן, מקובל שהבימה
מוגבהת, ועולים אליה במדרגות משני הצדדים.

בנוסף לתכנון החללים השונים, בתכנון התשתיות
והמערכות יש ייחודיות לבתי כנסת?

בוודאי.
כל נושא האקוסטיקה – לגרום לחזן להישמע היטב בכל פינות בית
הכנסת, ובמקביל למנוע הדהוד של רעשי רקע.
מיזוג אויר – העוצמה הנדרשת חייבת להיות פונקציה של סגנון
הקהילה וקוד הלבוש שלה. האם רוב היום יושבים עם חליפות כהות או
עם חולצות לבנות?
תאורה – האם בית הכנסת משמש גם כבית מדרש או כולל, או
לתפילות בלבד? יש לכך חשיבות בבחירת גוון האור ועוצמתו.

תוכלי לתת דוגמאות לבתי כנסת ולייחודיות שנדרשה בתכנון כל אחד מהם?

בית כנסת בלונג איילנד, ניו יורק
השימוש בנחושת, בצבעים עזים, השטיח, החלונות, וכמובן שיטת הבניה וחומרי הבניה, תקני כיבוי אש מחמירים – כל אלו מאפיינים את בית הכנסת
שאמנם נמצא בארה"ב, אבל המתפללים ביקשו דווקא מעצבת ישראלית שתביא את נקודת המבט השונה.

ארון קודש בלונג איילנד
בית כנסת בניו יורק

בית כנסת בסגנון מרקש
בית כנסת בעפולה, שמוקם בעזרתם של תורמים צרפתים ממוצא מרוקאי, וביקשו להנציח את מורשתם.
לעיר מרקש שבמרוקו יש מוטיבים אדריכליים ועיצוביים מאד ברורים. השימוש הנרחב בפסיפסים, עבודות העץ המיוחדות, הדלתות המוזהבות, הבאר המתומנת במרכז החצר.
לקחתי את כל האלמנטים האלו ו"תרגמתי" אותם לאלמנטים של בית הכנסת.
המזרקה – הפכה לבימה. השערים – לארון קודש.
חיתוכי הפסיפסים – לקיר תורמים, ומשרביות העץ הפכו לקירות אקוסטיים…

בית הכנסת בשכונת צהלה, תל אביב
זו שכונה חילונית לגמרי, שנציגיה פנו אלי בבקשה לשפץ את בית הכנסת הישן והמוזנח, והפכתי אותו למודרני, מואר, נעים ומכובד.
את דלתות הכניסה הפונות לגינה ציבורית עשיתי שקופות לגמרי, כדי שמי שחולף ליד בית הכנסת יוכל לראות פנימה עד ארון הקודש,
ויבין שאין בבית הכנסת שום דבר מאיים או 'מסתורי'. להיפך, אתה מוזמן להיכנס.

בית הכנסת הגדול בבני ברק
בשנים האחרונות משמש בית הכנסת הגדול בבני ברק את קהילת יוצאי ישיבת חברון. בשיפוץ שערכנו, ביקשו נציגי הקהילה לשלב 'אזכורים' מהישיבה.
האתגר היה לטשטש אלמנטים שנוצרו בעקבות אילוצים שונים, ויצרו חוסר סימטריה, בליטות מוזרות, ועוד 'מפגעים' שונים ומשונים.
מי שמבקר בבית הכנסת כיום, לא מעלה בדעתו שהקשתות הלקוחות מבית המדרש של ישיבת חברון, נועדו להסתיר את האלמנטים הבעייתיים הללו.
אוצר הספרים שהוא בעצם ניצול של גומחה נושנה, כך גם הכתר מעל ארון הקודש ועוד..

בית כנסת הגדול בני ברק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *